הראל חברה לביטוח בע"מ נ' פרץ - פסקדין

פסק דין

1.התובעת, כמבטחת של רכב מסוג פג'ו שמספרו 80-690-63 (להלן: הפג'ו), הגישה תביעת שיבוב נגד הנתבע, אשר ביום 31.7.2009 נהג ברכב מסוג מזדה לנטיס שמספרו 51-51-874-27 (להלן: המזדה), ובעת היותו בצומת התשבי התנגש בפג'ו. לטענת התובעת, הנתבע אחראי לפצותה בגין נזקיה כתוצאה מפגיעתו בפג'ו, מאחר והתאונה נגרמה באשמתו ועקב נהיגתו הרשלנית.

2.בכתב התביעה צוין כי במועד התאונה, בעת שדוד צמח (להלן: צמח) נהג בפג'ו בצומת תשבי תחתון בכביש 66/722, בנתיב נסיעה בו מופע הרמזור היה ירוק, התפרץ לפתע לנתיב זה המזדה, בו נהג הנתבע, ופגע בפג'ו. עוד נטען כי ההתפרצות אירעה בעת שהנתבע התעלם ממופע אדום של הרמזור שהיה בנתיב נסיעתו הוא.

3.בכתב ההגנה טען הנתבע כי התאונה אירעה באשמו של צמח. בעוד שהוא (הנתבע) ציית לרמזור, ונכנס לצומת רק כשהמופע בו הפך לירוק, הרי צמח נכנס לצומת לא פנויה בעת שמופע הרמזור היה אדום.

4.המחלוקת נסבה על האחריות לתאונה. בנוסף לעדויות הנהגים ונוסעת ברכב הנתבע, הונחו בפני בית המשפט דו"ח בוחן תנועה משטרתי וחוות דעת מומחה מטעם התובעת.

דו"ח של בוחן חוקר תאונות דרכים ותרשים הצומת

5. בדו"ח של הבוחן המשטרתי, רס"מ אמיר אוסקר, שהעתקו צורף לכתב התביעה, ואשר נערך בעקבות ביקורו בזירת התאונה ביום 3.8.2009 באור יום, תיאר הבוחן את מצב שדה הראיה שהיה לכל אחד מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה: לנהג הפג'ו - "מכיוון נסיעתו עד לצומת 300 מטר ומקו הצומת לימין 300 מטר ולשמאל 70 מטר שדה ראיה פתוח". לנהג המזדה - "מכיוון נסיעתו עד לצומת 500 מטר ומקו הצומת לשמאל 300 מטר וישר 70 מטר שדה ראיה פתוח". כן צוין כי בעת ביקור הבוחן הרמזורים בצומת היו תקינים, וכי מצב הכביש ותוואי הדרך לא היוו את הגורם לתאונה.

6.חלק מדו"ח בוחן תאונות הדרכים כלל תרשים שהוא ערך ביום 3.8.2009. דו"ח זה, והתרשים כחלק ממנו, צורפו על-ידי התובעת כנספח לכתב התביעה והיוו חלק מתיק המוצגים אותו היא הגישה לבית המשפט ביום 14.11.2011. התרשים סומן כמוצג נ/1 במהלך חקירתו הנגדית של צמח.

חוות דעת מומחה מטעם התובעת

7.מטעם התובעת הוגשה כראיה חוות דעת מומחה מיום 19.1.2010 (ת/23) של בוחן תנועה דב גל (להלן: המומחה), אשר חלק מנספח א' שלה הינו תרשים הצומת בו נפגשים כביש מס' 722 וכביש מס' 66 (תרשים זה יקרא להלן: תרשים מע"ץ). בחוות הדעת בחן המומחה את תכנית הרמזורים, אשר, לדבריו, נתקבלה ממע"ץ, והגיע למסקנה כי הסבירות שהפג'ו נכנס לצומת באור אדום היא נמוכה בעוד שהסבירות שהמזדה נכנס לצומת באור אדום היא גבוהה.

ממספר טעמים הגעתי למסקנה כי לא ניתן לאמץ את מסקנת המומחה, ואין בחוות דעתו כדי לתמוך בגרסת התובעת:

8.ראשית, אין התאמה בין תרשים מע"ץ לבין תרשים נ/1 אשר נערך על-ידי הבוחן המשטרתי בסמוך למועד התאונה. כך, למשל, בתרשים מע"ץ לא מופיעים בצומת נתיבי נסיעה מצפון לדרום ולמזרח (בכביש מס' 66), בעוד אשר נתיבים אלו מופיעים בתרשים נ/1. השאלה המתעוררת היא - איזה תרשים משקף את מצב הצומת במועד התאונה ?

הנני סבור כי תרשים נ/1 (ולא תרשים מע"ץ) הוא המשקף את מצב הצומת במועד התאונה. הנימוקים לכך הינם: (1) התובעת מנועה מלהתכחש לנכונות תרשים נ/1 שנערך על-ידי הבוחן המשטרתי בסמוך לתאונה. הרי היא עצמה צרפה תרשים זה לכתב התביעה ולתיק המוצגים שהגישה. יוער כי אף הנתבע אמר בעדותו כי תרשים זה משקף את מצב הצומת במועד התאונה (עמ' 16); (2) בעוד אשר מועד יצירת תרשים נ/1 הינו ידוע (ימים ספורים לאחר התרחשות התאונה), לא ידוע לאיזה מועד מתייחס תרשים מע"ץ; (3) המומחה העיד בחקירתו הנגדית כי הוא מכיר את הצומת מזה ארבעים שנה, וכי היא השתנתה מאז מועד התאונה. למרות זאת, בחוות דעתו, שנערכה מספר חודשים לאחר קרות התאונה, והתבססה על תרשים מע"ץ, לא נכללה התייחסות לשינויים שחלו בצומת מאז מועד התאונה. אין לנו ידיעה האם המומחה, בדומה לבוחן המשטרתי, ביקר בצומת בסמוך למועד התאונה. ככל הנראה הוא הסתמך על תרשים שקיבל ממע"ץ מבלי לאבחן את תקפותו למועד התאונה. יוער כי המומחה טעה באומרו בחקירתו הנגדית כי שגה הבוחן כאשר לא ציין על גבי תרשים נ/1 את מספרי הכבישים. עיון בתרשים נ/1 מגלה על נקלה כי מספרי הכבישים רשומים בו.

לשוני בין תרשים נ/1 לבין תרשים מע"ץ ישנה השלכה ברורה על תכנית הרמזורים: תכנית רמזורים הכוללת אף תנועה מצפון לדרום (אל המשך כביש מס' 66) ולמזרח (אל כביש מס' 722) תהא שונה לחלוטין מתכנית רמזורים בה אין תנועה בכיוונים אלו. משקבעתי כי תרשים נ/1 - ולא תרשים מע"ץ - הוא התיאור הנכון של הנתיבים והכיוונים בצומת התשבי במועד התאונה, הרי ניטל המשקל מהמסקנה שבחוות הדעת, אשר מבוססת על תרשים מע"ץ.

9.שנית, אף אם נניח כי תכנית הרמזורים אותה תיאר המומחה בחוות דעתו היא התכנית שהייתה תקפה בעת התאונה, הרי ההנחות שביסס עליה את מסקנתו אינן נשענות על משענת עובדתית מוצקה: (1) המומחה תיאר את סדר המחזור בן 100 שניות של ארבעה מופעי הרמזורים בצומת, והגיע למסקנה כי אם גרסת הנתבע הייתה נכונה אזי זמן התרחשות התאונה היה "ש+2", דהיינו בסמוך לשניה 2 במחזור. להשקפתו, הדבר אינו סביר, מכיוון שבמקרה כזה הפג'ו - שהיה צריך לחצות דרך ארוכה למדי בצומת עצמה - היה מתנגש לפני כן עם כלי רכב שנסעו ממערב למזרח במופע 9 (כתיאורו בחוות הדעת) של רמזור ירוק. גרסת הנתבע, לפיה הוא יצא לדרכו עם התחלפות צבע הרמזור לירוק, אינה מלמדת בהכרח כי התאונה התרחשה ב"ש+2". כמו-כן, לא הובאה כל עדות על עומס התנועה בכביש 722 ממערב למזרח. ההשערה של המומחה, לפיה במועד התאונה היה קיים עומס תנועה וכי נסיעת הפג'ו במופע אדום ברמזור הייתה מביאה בהכרח להתנגשותו בכלי הרכב שנעו ממערב למזרח, אינה מבוססת על ממצאים עובדתיים ואינה מחוייבת על-פי ההיגיון. במאמר מוסגר יוער כי בחוות הדעת נאמר שמופע 9 - ממערב למזרח - מתחיל ב"ש+85", אולם לא צוין מה משך פעולתו.

10.שלישית, בעוד שהנהגים העידו על כלי רכב נוספים שהיו בסמוך אליהם במועד התאונה, העיד המומחה כי מסקנותיו אינן מסתמכות על כך. הוא לא נתן תשובה עניינית לשאלת בא-כוח התובעת, בחקירה החוזרת, באם היה בכך כדי לשנות ממסקנות חוות הדעת (עמ' 13).

11.רביעית, בסעיף 4.3 לחוות הדעת נקבע כי "לאור לימוד תכנית הרמזורים אל מול גרסות הנהגים" נמוכה הסבירות שנהג הפג'ו נכנס לצומת באור אדום, ואילו הסבירות שנהג המזדה עשה זאת היא גבוהה. מלבד השערת המומחה שפורטה בפסקה 9 לעיל, אין בחוות הדעת הסבר אובייקטיבי למסקנה אודות "סבירות גבוהה" ו"סבירות נמוכה".

אחריותו המכרעת של הנתבע להתרחשות התאונה

12.עם זאת, מהעדויות ומהראיות בכתב שהוצגו על-ידי הצדדים הגעתי למסקנה כי האחריות המכרעת להתרחשות התאונה רובצת על הנתבע, וכי גרסת צמח, נהג הפג'ו, קרובה יותר לתיאור אמיתי של ההתרחשויות.

13.מיקום הפגיעות בכלי הרכב - בחוות דעת שמאי הרכב עמיקם ויס (ת/2), אשר בדק ביום 2.8.2009 את הפג'ו, צוין כי הפג'ו ניזוק לאורך צד ימין וגלגל אחורי. כך משתקף אף מתמונות ת/3 - ת/9 אשר צורפו לחוות הדעת. בחוות דעת שמאי הרכב מיכה ביבי, אשר בדק ביום 2.8.2009 את המזדה, צוין כי למזדה נגרם נזק בחלק הקדמי. הדבר אף משתקף בתמונות המזדה שצורפו לחוות דעת זו. מהפגיעה החזיתית בחלקו הקדמי של המזדה עם הפגיעה לכל אורך צידו הימני של הפג'ו ניתן להסיק כי המזדה (שעשה דרך קצרה לאחר כניסתו לצומת) נכנס לצומת בנסיעה מהירה הישר אל תוך הפג'ו (שעשה דרך ארוכה יותר לאחר כניסתו לצומת).